סקייגארד - כללי
-
נגזרת והסבה
ישירה של מערכת הנאוטילוס.
-
התכנון ההנדסי
המפורט של ההסבה לתצורת
סקייגארד הושלם, והוצג בפני
צבא ארה"ב ונציגי מפא"ת בחודש
אוגוסט 2005. המערכת מוכנה
לייצור. אין סיכוני פיתוח.
-
Megawatt
Class.
-
שטף אנרגיה על
המטרה גדול פי 4 - 5 בהשוואה
לנאוטילוס.
-
הקטנת מימדים
פי 4 בהשוואה לנאוטילוס.
-
טווח יעיל מעל
10 ק"מ.
-
מעבר מיידי מ
READY ל-FIRE.
עיקר תכונות מבצעיות
-
8 מערכות
סקייגארד שתוצבנה בהיקף רצועת
עזה וסמוך אליה, תשמדנה כל
איום בליסטי מיד עם שיגורו,
עוד בהיותו מעל שטח הרצועה
במרבית המקרים, לא משנה לאיזה
טווח ישוגר.
-
"פילוסופיית
ההפעלה" שלהן היא השמדת
כל איום שנורה. זה עולה
בסך הכול 1000 עד 2000 דולר.
אין כל צורך בהגנה סלקטיבית,
שלא תתקבל על דעת התושבים.
-
עקב העומק
הגיאוגרפי הקטן של רצועת עזה
- שמונה מערכות אלו מהוות
"חומת הגנה". הן תגנה גם על
באר שבע וגדרה. לא רק על
שדרות, אשקלון ונתיבות.
-
שמונה מערכות
אלו תשמדנה את פצצות המרגמה
הנורות לעבר הישובים בעודן
באוויר, לא משנה מאיזה טווח
הן נורות.
-
להגנת צפון
הארץ,
מקריית שמונה ועד קו חיפה
– עפולה – בית שאן,
נדרשות כ – 26 מערכות
סקייגארד (2 לכל עיר או אתר
אסטרטגי).
-
מערכות
סקייגארד יכולות להתמודד עם
איומים שטוחי מסלול, כמו טילי
נ"ט.
-
מערכת
סקייגארד משמידה איום תוך
2 - 3 שניות מהרגע שהוא מכרז
ככזה. זה יקרה תוך כ- 2 שניות
מרגע שיגורו או גילויו, במאות
המטרים הראשונים למעופו.
אין צורך לחשב את מסלולו. אין
צורך לעקוב אחריו. זוהי
המשמעות של נשק הפועל במהירות
האור.
-
לכן אין
למערכת הסקייגארד כל בעיית
התמודדות עם איומים הנורים
מטווח קצר.
-
מערכת
סקייגארד אחת משמידה איום כל
3 שניות בממוצע, כולל המעבר
מאיום לאיום.
-
שתי מערכות
כאלו, המגנות על עיר או אתר,
הפועלות בחפיפה ביניהן,
עומדות בכל המתארים המבצעיים
שהוגדרו ע"י מפא"ת. הן היו
עונות גם לכל מתארי התקיפה
שחוותה ישראל, החל מהירי על
קריית שמונה, דרך מלחמת לבנון
השנייה ועד שדרות
2001 –
2009.
-
במקרים של מזג
אוויר גרוע במיוחד (כ 5 אחוז
מהזמן, לאורך כל השנה) יהיה
זה נכון לשלב את מערכות
הסקייגארד עם מערכות כיפת
ברזל, המאוד יקרות להפעלה.
זאת ההצדקה לשילובן של שתי
הטכנולוגיות – טילים נגד
טילים ולייזר רב-עצמה.
-
לא תהיה כל
בעיה עם שינוע הדלק
והגזים הנדרשים להפעלת מערכות
הסקייגארד. "מחסנית"
אחת (שגודלה כמו מיכלית
דלק רגילה) מספיקה ל- 20
"יריות" לייזר. לכל יחידת
סקייגארד יש שתי מחסניות
כאלו. המשמעות של ירי 100
רקטות ליום מרצועת עזה היא
תנועה של 5 "מיכליות דלק"
בלבד ביום. חסר משמעות...
-
תפעולה המבצעי
של מערכת סקייגארד דומה מאד
לתפעול המבצעי של משגר טילי
פטריוט (הם גם דומים
בגודלם). כך גם עם הצורך
והיכולת להגן עליהם.
-
הנזק הסביבתי
הנגרם מהפעלת "ירי לייזר" קטן
מהנזק שנגרם כתוצאה מירי טיל
פטריוט.
-
מערכות
הסקייגארד תוכלנה להגן על
עצמן מפני כל איום בליסטי.
זמינות ועלויות
-
על שולחנו של
מנכ"ל משהב"ט מונח מכתב
התחייבות של חברת
נורתרופ-גרומן, שנכתב בינואר
2007, להתחיל ולספק מערכות
סקייגארד תוך 18 חודשים
(ראשונה הייתה יכולה להיות
מוצבת כבר ביולי 2008), בקצב
של אחת לחודשיים. זאת
במחיר קבוע ובשיתוף התעשייה
הישראלית.
-
לפי מכתב זה -
עלות הצבת שמונה מערכות
סקייגארד סביב רצועת עזה היא
460 מיליון דולר (310 מיליון
לייצור 3 המערכות הראשונות,
כולל ההסבה מתצורת נאוטילוס
לתצורת סקייגארד), ולאחר מכן
כ- 30 מיליון דולר למערכת
אחת, ובמחיר קבוע.
-
עלות הצבת 26
מערכות להגנת אזור הצפון
כ-780 מיליון דולר נוספים.
-
התכנון ההנדסי
המפורט של ההסבה לתצורת
סקייגארד הושלם, והוצג בפני
צבא ארה"ב ונציגי מפא"ת בחודש
אוגוסט 2005. המערכת מוכנה
לייצור. זה הבסיס
לביטחונה של החברה
לעמוד ביעד במחיר קבוע, עם
נכונות לשאת בקנסות פיגורים.
עמותת "מגן
לעורף" קוראת למערכת הביטחון להתחיל ההצטיידות
המיידית במערכות הסקייגארד,
שתספקנה את ההגנה המיטבית האפשרית
לקראת הבאות |