דף בית > כתבות ומאמרים > מדוע מתעלמים מהנאוטילוס    
     
מדוע מתעלמים מהנאוטילוס

מאת: ד"ר עודד עמיחי, "הארץ", 12.9.2004

ישראל מהססת להשתתף בפיתוח מערכת לייזר שעשויה להגן גם מפני איומי קסאם

ב-26 באוגוסט נערכו בקליפורניה, ללא קשר, שני ניסויי שדה בפרויקטים שבהם מתקיים שיתוף פעולה בין ישראל לארה"ב. האחד מתוקשר - ניסיון ליירט טיל בליסטי מתקדם באמצעות טיל החץ. השני, בסיקור צנוע - ניסיון ליירט פגזי מרגמה בעזרת מערכת לייזר קרקעית נייחת המכונה נאוטילוס. ניסוי החץ כשל בגלל תקלה שהוגדרה טכנית ואילו הלייזר הצליח ליירט ולהשמיד פגזי מרגמה שנורו בירי בודד ובמטח.

ישראל מובילה את פרויקט החץ בעוד שמעורבותה בפרויקט הנאוטילוס מזערית. ישראל אינה מעורבת כלל בפרויקט הלייזר המוטס (ABL) המבוצע בארה"ב על ידי אותו מפתח (נורתרופ-גרומן) ואשר מיועד ליירט מטווח של מאות קילומטרים טילים בליסטיים.

מערכת החץ הוגדרה מבצעית אחרי שורה של ניסויי מעבדה מוצלחים ובטרם הוכיחה את יכולתה נגד מטרות אמיתיות. בניסוי שכשל אמורה היתה מערכת החץ להבחין בין הראש הקרבי למנוע הטיל, דבר שבוצע בהצלחה חלקית.

על מנת ליירט טילים בליסטיים מהירים (כדוגמת שיהאב 3 או 4) יידרש על פי דוברי הפרויקט פיתוח נוסף. מערכת הנאוטילוס היא עדיין ניסויית, אף שמאז שנת 2000 היא ביצעה בהצלחה ניסויי יירוט של עשרות פגזי ארטילריה, רקטות ועכשיו גם פגזי מרגמה.

מערכת החץ היא היחידה מסוגה בעולם ליירוט טילים בליסטיים והיא מעידה על כושרה הטכנולוגי המתקדם של ישראל. הבעיה בתפישה שעומדת מאחורי החץ אינה טכנולוגית אלא מערכתית.

הטיל התוקף משתמש לטובתו בכוח הכבידה ומהירותו גדלה באופן טבעי לאחר שיא הגובה. לעומתו, החץ חייב להאיץ למהירויות גבוהות נגד כוח הכבידה, דבר המצריך שימוש בכמויות גדולות של דלק והופך אותו לכבד, מסורבל ויקר.

מערכת החץ תימצא בנחיתות תמידית במרוץ להשגת יכולת יירוט של טילים מהירים יותר ומתמרנים, עם או בלי ראשים מתפצלים. מערכת החץ תיכשל גם במבחן עלות/תועלת מאחר שעלות ירי טיל החץ (כ-2 מיליון דולר) גדולה ביותר מסדר גודל מעלות הטיל התוקף.

מערכת הנאוטילוס מיועדת ליישומים שונים מאלה של מערכת החץ ואין הן מתחרות זו בזו. מערכת הנאוטילוס, שבה אמצעי היירוט הוא קרן אור, עשויה לתת הגנה יעילה למטרות נקודה מפני פגזים ארטילריים, פגזי מרגמה, רקטות, מל"טים, מסוקים, מטוסי תקיפה וטילי שיוט. המערכת מסוגלת לעקוב אחרי המטרה סמוך לשיגורה וליירטה בחלקיק השנייה המתאים אחרי יציאתה מהעננים בטווח של עד 10 קילומטרים. עלות הירי של מערכת הלייזר (אלפי דולרים) זניחה.

תמוהה העובדה שלמרות ההשקעה של יותר מ-2 מיליארד דולר בפרויקט החץ, מהססת ישראל להשתלב בתוכניות הצבא האמריקאי להפיכת הנאוטילוס למערכת מבצעית ניידת. זאת בשעה שאין לישראל פתרון מניח את הדעת כנגד איומי הקסאם שמכים בתושבי צפון הנגב והרקטות ארוכות הטווח שבידי החיזבאללה.

עוד יותר תמוהה התעלמות ישראל מהפוטנציאל הגלום בלייזר המוטס, שהוא הפרויקט המרכזי בארה"ב להגנה מטילים בליסטיים. לייזר מוטס יוכל להיות מענה יעיל וזול לאיום הטילים הבליסטיים. הוא יעיל נגד טילים מהירים ומתמרנים, סיכויי הפגיעה שלו מרביים, מחיר הירי זניח, טווח הפעולה וכמות התחמושת גדולים. מערכת הלייזר יכולה לפעול בגובה רב נגד טילי קרקע-קרקע ולשמש הגנה למטוסי תקיפה מפני ירי נ"מ או מטוסי יירוט.

הכותב הוא דוקטור לפיסיקה, עובד מערכת הביטחון לשעבר.

     
     

פרטי התקשרות עם העמותה:
ד”ר עודד עמיחי: 054-7917060
תא"ל (מיל') צבי שור: 054-466-3452


 ע.ר. 5-80503670

ד"ר נתן פרבר: 052-889-9492
יעל ארצי: 052-232-8382

דוא"ל: magenlaoref@gmail.com

 

 

האתר נבנה ע"י: סטודיו פייג'רס-דיזיין