הישג טכנולוגי מרשים לחברת נורתרופ גרומן בפיתוח לייזר מצב מוצק (למ"מ)

מאת: ד"ר עודד עמיחי

חברת נורתרופ גרומן (להלן נ"ג), מובילה עולמית בטכנולוגיות לייזר, ששולטת גם בטכנולוגיית הלייזר הכימי (נאוטילוס וסקייגארד - ליישומים קרקעיים, וכן ABL - לייזר מוטס ליירוט טילים בליסטיים, האחרון יחד עם חברות בואינג ולוקהיד-מרטין), הודיעה כי הפעילה לייזר מצב מוצק (להלן למ"מ) בהספק של 100 קילוואט (להלן ק"ו) בטיב אופטי גבוה. 

• Northrop advance brings era of the laser gun closer

• Laser achieves "weapon-grade" power

ההישג של נ"ג, שראוי למלוא ההערכה, הוא עמידה בביצועים ובלו"ז של פרויקט עתיר קשיים טכנולוגיים, כאשר עוד לפני שנתיים הצהירה החברה שתוך שנתיים היא תפעיל דגם מעבדתי של לייזר מצב מוצק (למ"מ) בהספק של 100 ק"ו ובטיב אופטי גבוה. זה מוכיח שוב ושוב שנ"ג היא חברה אמינה, שמקיימת את מה שהיא מצהירה. איזה הגיון יש להתעלם משת"פ עם חברה מובילה בעולם בטכנולוגיות לייזר (כימי ולמ"מ), ולפתח כאן פעילות מקבילה?

הפעילויות הקבילות בלמ"מ (ריתיאון ובואינג) הם בינתיים ראשוניות בלבד. ריתיאון מדברת על למ"מ בהספק של 50 ק"ו, המבוסס על לייזר מסחרי, שהטיב האופטי שלו ירוד (30, לעומת 1-1.5 אצל נ"ג), שגורם להתבדרות של כמעט פי 1,000 יותר. זה רחוק מאד מההישג של נ"ג.

ללמ"מ יש שתי מגבלות פיסיקליות, שאם לא ייפתרו, לא יהיה בו שימוש נרחב: 1. הגדלה ניכרת בנצילות החשמלית. ללא זה, יש חסם פיסיקלי להספק של כ- 100 ק"ו, שמתאים לטווח יירוט של 1-2 ק"מ. זה מתאים לשימושים מוגבלים בלבד, לא אלה שמעניינים אותנו. 2. אורך גל (להלן א"ג) ידידותי (כ- 4 מיקרון לעומת כ- 1 מיקרון כיום). סוגיית א"ג יוצרת שתי בעיות מהותיות: בטיחות (eye-safe, שלא תאפשר שימוש בלייזר בעל הא"ג הקצר, באזור עירוני מיושב), וכן רגישות יתר לתנאים אטמוספריים (שמגבילה באופן מהותי שימוש בלייזר זה).

ומה הלאה? פתרון לשתי סוגיות אלה כרוך בפריצת דרך מדעית (ובעקבותיה גם טכנולוגית) לשתי בעיות נפרדות, במקביל. זה במקרה הטוב עניין ל- 20 שנים. מעבר לכך, יש ספק ביתרון לכאורה של למ"מ לעומת הלייזר הכימי (להלן ל"כ), הן בגודל, הן בפשטות ובשלות הטכנולוגיה (להיפך), הן באספקת הדלקים (שדרושה גם בלמ"מ לצורך הפעלת ספק האנרגיה. אלה אמנם דלקים אחרים, אבל מה זה משנה?), ובעיקר בביצועים ובזמינות. יש לקחת בחשבון שגם אם תשתפר הנצילות של הלמ"מ בצורה דרמטית, עדיין קיימת שם הבעיה של סילוק חום, שאינה קיימת בל"כ (שבו רוב החום יוצא עם הגזים במוצא המפלט, ולכן מאפשר, באופן טבעי, קבלת טיב אופטי גבוה). קיימת טכנולוגיה נוספת, המהווה "סוס שחור", (FEL (Free Electron Laser שמדשדשת עדיין בתחום המדעי ולא נמצאת בתחום ההספקים המינימלי הדרוש, אבל יש לה פוטנציאל מעניין.

לסיכום, הרעיון לחכות לדור ב' או ג' כאשר דור א' קיים ומוכח נוגד את "חוקי הטבע". לכל אורך ההיסטוריה, דורות מתקדמים היו תמיד פועל יוצא של מערכות או מכשירים שהיו בשימוש נרחב (בשוק הצבאי והאזרחי). במה שונה כאן המצב? כשיהיה לייזר חדש (לא בהכרח אלה שמוזכרים לעיל), הוא יחליף כרכיב את הלייזר הקיים, כחלק ממערכת הנשק. ישראל, שאיומת בפצמ"רים, רקטות וטילים, מכל הסוגים ומכל הטווחים, לא יכולה להמשיך ולשבת בחיבוק ידיים ולחכות לפתרונות עתידיים. מערכות הלייזר, הקיימות והמוכחות, חייבות להיות חלק ממערך ההגנה הרב-שכבתי, שיכלול כמובן גם טילי יירוט. מדינות העימות לא יחכו עד שנתעשת.

פרטי התקשרות עם העמותה:
ד”ר עודד עמיחי: 054-7917060
תא"ל (מיל') צבי שור: 054-466-3452

 ע.ר. 5-80503670